דירה, טיול, כרית ביטחון: בדקו כמה לחסוך בכל חודש, או מתי תגיעו ליעד, במספרים שלכם.
תכננו את יעד החיסכון שלכם
מה אתם רוצים לגלות?
אתם יודעים מה היעד ומתי אתם צריכים אותו. אנחנו נמצא כמה לחסוך בכל חודש.אתם יודעים מה היעד וכמה אתם יכולים לחסוך בכל חודש. אנחנו נמצא את החודש שבו תגיעו אליו.
תובנות מעניינות על המספרים שלכם
המספרים שלכם השתנו מאז החישוב. לחצו למטה כדי לעדכן.
שיתוף התוצאות
שמרו עותק, או שלחו אותו לעצמכם או למישהו אחר.
מה באמת נדרש כדי להגיע ליעד החיסכון שלכם
התמונה הגדולה
יעד החיסכון שלכם: מה הוא דורש, ומה יכול לשנות אותו
מה התשובה שלכם אומרת, מה מזיז אותה הכי הרבה, ומה אף מחשבון לא יכול לדעת על היעד שלכם.
יש משהו שאתם רוצים: רכב, דירה, טיול, כרית ביטחון. אתם רוצים לדעת שזה באמת בהישג יד, ומה זה ידרוש, בלי להיכנס לחובות.
אם אתם רוצים לחסוך כסף למשהו מסוים, המחשבון הזה עונה על אחת משתי שאלות, במספרים שלכם. כמה צריך לשים בצד בכל חודש כדי שהכסף יהיה אצלכם עד חודש מסוים? או, אם אתם כבר יודעים כמה אתם יכולים לחסוך בכל חודש, באיזה חודש תגיעו ליעד?
התשובה שלכם היא הערכה: הסכום החודשי, או החודש שבו תגיעו, אם תשימו כסף בצד בסוף כל חודש והריבית שהזנתם תישאר זהה כל הזמן. היא מחושבת לפני מס על הריבית. אם לא תפעילו את האינפלציה, היא גם מניחה שמחיר היעד יישאר אז כמו היום. זו תוכנית לעבוד לפיה, לא הבטחה.
מה מזיז את המספר שלכם הכי הרבה
הדוגמאות הבאות מתחילות מתוכנית אחת: רכב של ₪15,000 בעוד 3 שנים, בלי חיסכון קיים, וריבית ההתחלה של המחשבון, 2% בשנה. זה דורש בערך ₪405 בחודש.
- יותר זמן מקל על הסכום החודשי. תנו לעצמכם עוד 6 חודשים והוא יורד לבערך ₪345 בחודש. שנה שלמה נוספת: בערך ₪301.
- עוד קצת בכל חודש מקרב את התאריך. חיסכון של ₪455 במקום ₪405 יביא אתכם ליעד 3 חודשים מוקדם יותר, ו־₪505 יביאו אתכם 6 חודשים מוקדם יותר.
- ביעד קצר, הריבית עוזרת פחות ממה שנדמה. ב־2%, הריבית מוסיפה בערך ₪429 מתוך ₪15,000. בלי ריבית בכלל, תצטרכו ₪417 בחודש במקום ₪405.
- עליית מחירים יכולה להשפיע יותר מהריבית. נניח שמחיר הרכב עולה 3.04% בשנה (שיעור האינפלציה השנתי בישראל ב־2025, לפי הבנק העולמי; מחיר של רכב יכול לעלות מהר יותר או לאט יותר). אז בעוד 3 שנים הוא יעלה בערך ₪16,410, ותצטרכו בערך ₪443 בחודש. הפעילו את זה תחת "אפשרויות נוספות" כדי לראות את היעד שלכם.
- חודש שתפספסו יכול לדחות את התאריך. בדוגמה הזו, דילוג על הפקדה אחת של ₪405 פירושו הגעה ליעד חודש אחד מאוחר יותר.
להפריד בין כסף ליעד לבין כרית הביטחון
קרן חירום היא כסף לדברים שלא מתכננים: תיקון ברכב, הוצאה רפואית, תקופה בין עבודות. כסף ליעד הוא בשביל משהו שכן מתכננים. כששניהם יושבים באותו חשבון, החשבון הראשון שמפתיע אוכל בשקט את כסף היעד, ואתם מאבדים את התמונה של כמה רחוק באמת הגעתם.
הרבה אנשים מחזיקים שני חשבונות נפרדים, או לפחות שתי "קופות" עם שם באותו בנק. כדאי להחזיק את כסף החירום במקום שבו לא תתפתו להוציא אותו על משהו אחר. אותו היגיון מגן גם על היעד שלכם.
איפה אנשים מחזיקים בדרך כלל כסף ליעד, ולמה הריביות שונות
רוב הכסף ליעד נמצא באחד מכמה מקומות: חשבון חיסכון רגיל בבנק, פיקדון בריבית קבועה לתקופה קבועה (פיקדון סגור), פיקדון שאפשר למשוך ממנו בהודעה מוקדמת, או קרן כספית. הם שונים בריבית שהם משלמים ובכמה קל להוציא מהם את הכסף.
הריביות משתנות מאוד מבנק לבנק ולאורך זמן. בפרטי הפיקדון תמצאו את הריבית השנתית. זה המספר שמזינים בשדה "הריבית שהחיסכון שלכם מקבל בכל שנה". בפיקדון צמוד למדד, הריבית מתווספת בנוסף להצמדה לאינפלציה, ולכן היא לא אותו דבר כמו ריבית בפיקדון לא צמוד.
אנחנו לא ממליצים על בנק או על פיקדון. אם אתם שוקלים פיקדון לתקופה קבועה, מחשבון הפיקדונות (באנגלית) מראה כמה הוא ירוויח ומה יעלה לכם למשוך את הכסף מוקדם.
לחסוך או להשקיע את הכסף ליעד?
המחשבון הזה מיועד לחיסכון: כסף שצומח לאט ובקביעות. כמה קל להוציא אותו תלוי בחשבון; פיקדון סגור, למשל, עשוי לגבות קנס על משיכה לפני מועד הסיום. השקעה במניות או בקרנות יכולה לצמוח יותר לאורך שנים, אבל היא יכולה גם להיות בירידה בדיוק בחודש שבו אתם צריכים את הכסף.
לכן הזמן שיש לכם הוא הדבר החשוב ביותר. ליעד קרוב, הדרך לחסוך שונה כנראה מהדרך לחסוך ולהשקיע ליעד רחוק. יעד שנמצא פחות משלוש שנים קדימה נחשב בדרך כלל לטווח קצר, והרבה אנשים מחזיקים כסף שהם צריכים בתוך חמש שנים בערך בחיסכון ולא בהשקעה. ליעד ארוך יותר, מחשבון ריבית דריבית מראה כמה סכום חודשי יכול לצמוח בשיעור שתבחרו.
מס על הריבית
ברוב המדינות משלמים מס על הריבית מהחיסכון. בישראל הבנק מנכה בדרך כלל את המס במקור, כך שלרוב לא צריך לעשות כלום. השיעורים המקובלים ליחידים הם 15% מהריבית בפיקדון שלא צמוד למדד, ו־25% מהרווח הריאלי בפיקדון צמוד למדד, בכפוף לכללים ולפטורים. במדינות אחרות הכללים שונים, ובחלקן יש חשבונות חיסכון פטורים ממס.
התשובה הראשית של המחשבון לא מנכה מס. "מה עוד המספרים שלי מגלים" מראה בערך כמה מס הריבית שלכם עשויה לשאת, לפי שיעור מקובל במדינה שזיהינו, כנתון משוער להתחלה. אפשר לשנות את המדינה או להזין שיעור משלכם בשורה שמעל השדות. זה נתון כללי, לא ייעוץ מס, והוא לא משנה את הסכום החודשי או את התאריך. אם המס יורד מהחיסכון עצמו, היעד צריך קצת יותר כסף או קצת יותר זמן. ביעד קצר הריבית, ולכן גם המס, קטנים בדרך כלל.
מה לבדוק לפי סוג היעד
דירה. בדקו כמה הון עצמי הבנק באמת דורש למשכנתא, והוסיפו את העלויות שבאות מעליו, כמו מס רכישה, עורך דין ומעבר דירה. ההון העצמי שאתם צריכים עשוי להיות קטן או גדול מהמספר העגול שבראש שלכם.
רכב. החליטו אם אתם חוסכים למחיר המלא או למקדמה, וזכרו את הביטוח והאגרה בחודשים הראשונים.
חתונה או טיול גדול. הרבה עלויות משולמות כמקדמות חודשים לפני המועד, כך שהחודש שבו תצטרכו את הכסף עשוי להגיע לפני האירוע עצמו.
כדאי לבדוק כשאתם כבר כאן
נסו את שתי השאלות על המספרים שלכם: הסכום החודשי לתאריך שאתם רוצים, והחודש שבו תגיעו בסכום שאתם באמת יכולים. הזיזו את התאריך ב־6 חודשים, או הוסיפו ₪25 או ₪50 בחודש, ותראו מה משתנה. הפעילו את האינפלציה תחת "אפשרויות נוספות" אם היעד שלכם רחוק יותר משנה או שנתיים.
חוסכים ליותר מיעד אחד? הריצו את המחשבון פעם אחת לכל יעד, ואז חברו את הסכומים החודשיים כדי לראות כמה תצטרכו לשים בצד בסך הכול. אם כבר יש לכם חיסכון, חלקו אותו בין היעדים, כדי שאותו כסף לא ייספר פעמיים.
סקרנים לדעת כמה מהר עלו המחירים באמת במקום שבו אתם גרים? מחשבון האינפלציה מראה את זה שנה אחרי שנה. כל המחשבונים שלנו נמצאים בעמוד המחשבונים הפיננסיים (באנגלית).
כשהסכומים נראים קטנים מכדי לשנות משהו
גם סכום חודשי צנוע מצטבר. ₪50 בחודש במשך 3 שנים ב־2% הופכים לבערך ₪1,853; במשך 5 שנים, לבערך ₪3,151. סכומים קטנים שנחסכים בכל חודש מצטברים לכסף אמיתי, והם בונים את ההרגל שסכומים גדולים יותר יישענו עליו בהמשך.
הרבה אנשים הופכים את זה לאוטומטי: הוראת קבע לחשבון היעד ביום שהמשכורת נכנסת, לפני שיש הזדמנות להוציא את הכסף.
מה המחשבון הזה לא יכול לדעת
הוא מניח שאתם שמים בצד את אותו סכום בסוף כל חודש, בלי לפספס חודש, ושהריבית שלכם לא משתנה.
הוא לא מכיר את התקציב שלכם, ולכן לא יכול לומר אם הסכום החודשי אפשרי בשבילכם או אם זה היעד הנכון בשבילכם. הוא לא יודע אם הריבית בבנק שלכם תעלה או תרד, כמה מס תשלמו באמת, או איזה חשבון מתאים לכם הכי טוב.
הוא מראה מה המספרים שלכם אומרים. ההחלטה נשארת אצלכם.
מונחים פיננסיים, בהסבר פשוט
מילים שמופיעות במחשבון הזה או בדף הזה, במילים פשוטות.
- יעד חיסכון
- סכום מוגדר שאתם רוצים שיהיה לכם עד זמן מסוים, בשביל משהו מסוים: ₪15,000 לרכב בעוד 3 שנים.
- ריבית
- מה שהבנק מוסיף לחיסכון שלכם, אחוז קטן בכל שנה. בחיסכון של בערך ₪405 בחודש מאפס, כדי להגיע ל־₪15,000 בעוד 3 שנים ב־2%, הריבית מוסיפה בערך ₪429.
- ריבית שנתית אפקטיבית
- הריבית השנתית כשהריבית על הריבית במהלך השנה כבר נכללת בה. זה המספר שמזינים במחשבון הזה.
- ריבית שנתית נקובה
- ריבית שנתית בלי הריבית על הריבית. כשמשווים פיקדונות, כדאי לוודא שמשווים את אותו סוג של ריבית.
- ריבית דריבית
- ריבית שגם היא מרוויחה ריבית: הריבית של כל חודש מתווספת לחיסכון ומרוויחה ריבית מאותו רגע.
- אינפלציה
- עליית מחירים לאורך זמן. ב־3.04% בשנה, משהו שעולה היום ₪10,000 יעלה בעוד שנה בערך ₪10,304.
- כסף של היום
- סכום במחירים של היום. את היעד מזינים בכסף של היום; כשהאינפלציה מופעלת, המחשבון מחשב כמה הוא יעלה בתאריך.
- קרן חירום
- כסף לעלויות לא מתוכננות, כמו תיקון או תקופה בין עבודות, בנפרד מהכסף ליעד.
- פיקדון בריבית קבועה (פיקדון סגור)
- כסף שמפקידים בבנק לתקופה קבועה בריבית ידועה מראש, לרוב עם עלות על משיכה מוקדמת.
- פיקדון צמוד למדד
- פיקדון שהקרן שלו מתעדכנת לפי מדד המחירים לצרכן, ועליה מתווספת ריבית.
- קרן כספית
- קרן נאמנות שמשקיעה בפיקדונות ובאג"ח קצרות מאוד. היא לא פיקדון בנקאי אלא השקעה, אבל התנודות בה בדרך כלל קטנות.
- מס על ריבית
- המס שהמדינה גובה מהריבית שהחיסכון שלכם מרוויח. בישראל הבנק מנכה אותו במקור.
- הון עצמי / מקדמה
- החלק ממחיר הדירה (הון עצמי) או הרכב (מקדמה) שאתם משלמים בעצמכם מראש; הלוואה מכסה את השאר.
כמה כדאי לחסוך בכל חודש ליעד?
בערך: מחלקים את מה שנשאר לחסוך במספר החודשים שיש לכם, והריבית מורידה קצת. המחשבון מחשב את זה בדיוק, חודש אחרי חודש. ליעד של ₪15,000 בעוד 3 שנים בלי חיסכון קיים, זה בערך ₪405 בחודש בריבית של 2%, או ₪417 בלי ריבית. הזינו את היעד והתאריך שלכם למעלה כדי לקבל את המספר שלכם.
כמה זמן לוקח לחסוך ₪10,000?
בריבית של 2% ובהתחלה מאפס: בערך 10 חודשים ב־₪1,000 בחודש, 20 חודשים ב־₪500 בחודש, ו־33 חודשים (שנתיים ו־9 חודשים) ב־₪300 בחודש. בחרו "מתי אגיע ליעד?" למעלה כדי לראות את החודש עבור הסכום שלכם.
ומה אם כבר יש לי קצת כסף בצד?
הזינו אותו בשדה "כבר חסכתם לזה". גם הוא מרוויח ריבית, ולכן הסכום החודשי יורד יותר ממה שאולי חשבתם. ליעד של ₪15,000 בעוד 3 שנים, התחלה עם ₪3,000 שכבר נחסכו מורידה את הסכום החודשי מבערך ₪405 לבערך ₪319.
ומה אם הסכום החודשי גבוה ממה שאני יכול להרשות לעצמי?
עברו לשאלה "מתי אגיע ליעד?" והזינו את מה שאתם באמת יכולים לחסוך בכל חודש: המחשבון יראה את החודש שבו תגיעו. או הזיזו את התאריך קדימה, התחילו מיעד ראשון קטן יותר, או בדקו אם אתם באמת צריכים את כל הסכום (למשל הון עצמי קטן יותר לדירה).
קודם לבנות קרן חירום, או לחסוך ליעד?
זה תלוי במצב שלכם. יש מי שמתחיל מקרן חירום קטנה לפחות, כדי שחשבון מפתיע לא ייפול על כסף היעד או על כרטיס האשראי. אחרים חוסכים לשניהם במקביל. כמה לשמור למקרי חירום תלוי במצב שלכם; נקודת התחלה טובה היא ההוצאות הלא צפויות שכבר היו לכם בעבר.
האם אינפלציה משנה ביעד קצר?
קצת, ויותר ככל שמחכים. ב־3.04% בשנה (ישראל ב־2025), משהו שעולה היום ₪10,000 יעלה בעוד שנה בערך ₪10,304 ובעוד חמש שנים בערך ₪11,615. הפעילו את האינפלציה תחת "אפשרויות נוספות" כדי לכלול אותה ביעד שלכם.
האם משלמים מס על הריבית מהחיסכון?
בדרך כלל כן. בישראל הבנק מנכה מס במקור: לרוב 15% בפיקדון שלא צמוד למדד, ו־25% מהרווח הריאלי בפיקדון צמוד, בכפוף לפטורים. במדינות אחרות יש שיעורים אחרים ולפעמים חשבונות פטורים ממס. המחשבון מראה הערכה למדינה שלכם בתשובה המורחבת, ואפשר להזין שיעור משלכם.
איך חוסכים לכמה יעדים בבת אחת?
הריצו את המחשבון פעם אחת לכל יעד, עם הסכום והתאריך שלו, וחברו את הסכומים החודשיים. חלקו את הכסף שכבר יש לכם בין היעדים, כדי שהוא לא ייספר פעמיים. אם הסך הכולל גבוה ממה שאתם יכולים לחסוך, הזזת התאריך של היעד הגמיש ביותר היא דרך אחת להוריד אותו.